ת"ד
בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע
|
1280-08
13/11/2011
|
בפני השופט:
אלון אופיר
|
| - נגד - |
התובע:
מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע
עו"ד בוקובזה ליאור
|
הנתבע:
ולדימיר גונצברוב
עו"ד קוש
|
| גזר דין |
הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של נהיגת משאית ללא רשיון נהיגה תקף, נהיגה בקלות ראש וברשלנות, גרימת תאונה כתוצאה ממנה נגרמו חבלות קשות של ממש ועזיבת מקום תאונה ללא הגשת עזרה ראשונה וללא מסירת פרטים מזהים.
תיק זה החל להשמע בפני כבוד סגנית הנשיא גליקליס, אך מאחר והגיע מועד פרישתה, הועבר תיק זה לשמיעה בפני.
טענות שונות ומקדמיות של ההגנה נדחו על ידי בהחלטות מנומקות ובסופו של יום החלו להשמע ההוכחות בתיק זה.
לאחר שמיעת חלק מן ההוכחות (חלק מפרשת התביעה) הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסדר טיעון לפיו כתב האישום יתוקן באופן בו מעובדה מספר 4 ימחקו חלק מתאורי הפגיעות ובמקומם יופיע נוסח מתוקן המתאר את מצב הפצועים כתוצאה מהתאונה.
נוסח מתוקן זה של כתב האישום הוגש לתיק בית המשפט והנאשם הורשע בהתאם להודאתו בכתב האישום המתוקן.
במסגרת הסדר הטיעון סיכמו הצדדים על טיעונים פתוחים לעונש וביום 10.11.11 טענו הצדדים לעונש בפני.
מאחר וטיעוני הצדדים נקלדו לפרוטוקול לא אחזור עליהם במהלך גזר הדין, אך אדגיש בתמצית כי המדינה עתרה למאסר בפועל, פסילה בפועל לתקופה שלא תפחת מ-6 שנים ורכיבי ענישה צופי פני עתיד נוספים יחד עם קנס והתחייבות.
ההגנה מצידה ביקשה לאמץ את המלצות שירות המבחן למבוגרים, להימנע מרכיבי מאסר ולהסתפק בתקופת פסילה קצרה.
ההגנה תמכה טיעוניה לעונש במתואר בתסקיר שירות המבחן ובשיהוי בו הגישה המדינה את כתב האישום בתיק זה.
לטענת ההגנה הנאשם נכנס ל"שוק והלם" לאחר התאונה כתוצאה מהם עזב את המקום כמתואר בכתב האישום לאחר שראה כי כוחות ההצלה מצויים במקום.
ב"כ המדינה הגיש מטעמו את רישומו התעבורתי של הנאשם, תמונות מזירת האירוע ותעודות רפואיות המעידות על החבלות הקשות שנגרמו לנפגעים בתאונה זו.
דיון והכרעה באשר לעונש הראוי -
תאונות דרכים קשות הפכו לשגרת חיים במדינת ישראל.
עובדה זו אינה מחוייבת המציאות ובהחלט ניתן וצריך לעשות מעשים כדי לשנות מציאות עגומה זו.
לאחר שהורשע נאשם בביצוע העבירות המתוארות בכתב האישום, יגש בית המשפט לשלב קביעת העונש הראוי.
מאחר וענישה לעולם תהיה אינדיבידואלית, יכנסו לשיקולי הענישה פרמטרים רבים מאד שחלקם יפעלו לטובת נאשם אך חלקם ישפיעו לחומרה על הענישה שתגזר בסופו של יום.
ללא ספק החלטת הנאשם במקרה שבפני לקחת אחריות ולהודות בעובדות כתב האישום המתוקן יש בה כדי לשמש נתון לזכותו עת תגזר הענישה.
גם לעובדה כי התאונה נשוא תיק זה התרחשה לפני כ-5 שנים על רקע השיהוי הרב שבהגשת כתב האישום יש כדי לשמש נימוק לקולא.
גם תסקירו של שירות המבחן המתאר את הנאשם כאדם נורמטיבי, ללא עבר חריג, חיובי, שניתן לשקמו בדרך של שרות למען הציבור, בכל אלו יש משום נסיבות לקולא במקרא זה.